שלושה ימים שהיו אירוע, והיום הם מוצר שאפשר למכור כל בוקר מחדש.
שום דבר לא צולם מחדש. הכל היה שם כבר. מה שהשתנה זה מה אפשר לעשות איתו.
לא תיקייה של קבצים. מקום שנכנסים אליו, מוצאים בו את ההרצאה, ורואים מה נאמר בה — כולל חיפוש בתוך הדיבור עצמו.
44 ההרצאות, לפי ימים ולפי מרצים, עם נגן וכתוביות. אפשר לפתוח בטלפון באמצע הדרך ולהמשיך מאיפה שעצרת.
לפתוח את הפורטל ←אדם שלא שמע עליכם, אדם שנרשם ולא הגיע, ואדם שישב באולם — לא צריכים את אותו דף. לכל אחד יש עכשיו דף משלו.
למי שלא מכיר את הכנס. נכנס דרך הכאב — הרצאה שיושבת בפנים שנים ולא יוצאת.
לפתוח ←הקהל הכי גדול שיש לכם. הם כבר אמרו כן פעם אחת, והחיים תפסו אותם באותו שבוע.
לפתוח ←למי שישב באולם. לא מוכר לו מחדש את הכנס — מחזיר אותו לרגע אחד שהוא זוכר.
לפתוח ←הדף שדקלה ביקשה. אותו מוצר, אותה סליקה — בעטיפה שמראה מה בפנים לפני שמשלמים.
לפתוח ←דף נפרד שאוסף את מה שהמרצים והבוגרים אמרו על אריה ועל דקלה. לא עדויות שביקשנו — דברים שנאמרו ממילא.
אפשר לשלוח אותו לבד, אפשר לשתול אותו בתוך דף מכירה, ואפשר לחתוך ממנו לסושיאל.
לפתוח ←וזה כבר עובד.
דף ההקלטות של דקלה חי, הסליקה עובדת, והמחיר בפנים. כל מה שנבנה כאן לא מחליף אותו — הוא נכנס לתוכו ומזין אותו.
מכאן זה כבר עניין של כמה עיניים מגיעות לדף, ולא של אם יש מה למכור.